בוקיפונט

אני באופן אישי מאוד מאוד אוהבת את הספר "מרים והים" הוא כל כך יפה, כל כך הרמוני, כל כך מתנגן, כל כך ממכר. אני קוראת אותו פעם אחת והוא ממשיך להתנגן בתוכי ולא מפסיק. החריזה, הקצב, המשקל, האיורים הנפלאים, הסיפור שמתפתח כל כך יפה ומסתיים כל כך יפה לוכד אותך בתוכו בחיבוק חם ונעים, הספר הזה שבה את לבי. כל כך כיף לספר אותו לילדים שהייתי מוכנה לתפוס כל ילד ברחוב ולהתחיל לספר לו את "מרים והים" ואני מאמינה שהוא היה מבקש עוד הפעם.

זה ספר שכתוב נפלא ומאוייר נפלא, ספר של חופש, טבע, מרחבים, שחרור, גילויים חדשים, והכל מכיוון שמרים לא ידעה מה זה ים ויצאה למסע החיפושים הנהדר שלה אחריו, מסע שבסופו היא הגיעה אל הנחל שהוביל אותה אל הים ואל המשפט המסיים: "אמרה מרים: אה! זה הים!" כל כך יפה שאפשר להתעלף.

סיפרתי את הספר ליפתח ומעיין בגיל שלוש והם אהבו אותו, גם הילה ועדי אהבו אותו בגיל חמש וחצי. אני מאמינה שאפשר לספר אותו כבר בגיל שנתיים וחצי ואולי אפילו שנתיים, כי הוא דומה ל"חתול גדול חתול קטן/ אמי רובינגר" שמהנסיון שלי התאים לגיל שנתיים. דרך אגב כשסיפרתי לעדי וספיר החברות של הילה את הסיפור הן ממש דקלמו אותו יחד אתי.