בוקיפונט

"אליעזר והגזר" זהו שיר ילדים מוכר ואהוב על כולם, המתאר את הכוח הרב הטמון בשיתוף הפעולה ומתאר גם את כוחו ותרומתו של הקטן (העכבר) בהישג הגדול. סבא אליעזר זרע בגינה שלו גזר, כשהגיע הזמן להוציא את הגזר מהאדמה הוא התחיל למשוך את הגזר אבל הגזר לא יצא, סבתא אלישבע הצטרפה אליו והם משכו ביחד בגזר אבל הגזר לא יצא. הילדה אביגייל הצטרפה אל שניהם ושלושתם משכו בגזר אבל הגזר לא יצא. מאוחר יותר הצטרפו הכלב ואחריו החתול אבל רק כשהצטרף לבסוף העכבר רק אז יצא הגזר.

סבא וסבתא והנכדה המשיכו לאחד כוחות ובמאמצים משותפים הכינו מהגזר תבשיל טעים, אולי דייסת גזר, וכל השכנים הוזמנו לאכול את תבשיל הגזר. רק הכלב החתול והעכברון לא טעמו מן הגזר למרות שהם היו שותפים למאמץ המשותף, הם קיבלו דייסה מתוקה משלהם.

הספר מוצלח מאוד והילדים מתלהבים מכל העניין. יש בו כנראה רוח הרפתקנית, השאלה מתי כבר יצא הגזר מסקרנת ומותחת. הדף שלפני אחרון קצת גדוש מדי במלל והילדים הקטנים יכולים לאבד סבלנות ולרצות כבר לעבור לדף הבא. זה היה אידיאלי אם כל המלל הזה היה מפוזר על עוד מספר עמודים עם איורים מתאימים. אבל זה היה כמובן מייקר את הספר.

אפשר לראות את כל גיבורי הסיפור כולל הגזר עצמו יושבים על כסאות עייפים אך מרוצים ובעטיפה האחורית רואים אותם מאחור עייפים ואפשר לנחש שמרוצים. חבל שלא צוירו לפניהם השולחן ושאר רהיטי החדר שהיינו מצפים למצוא ממולם. באיור הקיים הם נראים כאילו שהם סובבו את הכסאות שלהם לעבר הקיר והם רוצים להיות קצת עם עצמם ולעכל את גודל ההצלחה שנפלה בחלקם, ושלא נציק להם יותר מדי במבטים החטטניים שלנו.

אני קוראת לילדים את הספר כשאני משתפת אותם בקריאה ונותנת להם להשלים מלה בסוף כל שורה או משפט, כי ככה הם הכי נהנים וחווים את ההרפתקה של הוצאת הגזר בשיתוף פעולה פורה ומוצלח.